פסק-דין חלקי בתיק תע"א 5801-09

1.         השאלה שבמחלוקת בהליך זה היא האם יש לכלול שני רכיבי שכר ששולמו לתובע - "דמי כוננות" ו"מענק עידוד" כחלק מהשכר הקובע בחישוב גמול עבודה בשעות נוספות ופדיון חופשה. בנוסף, עותר התובע לסעד הצהרתי שעניינו תיקון נתוניו האישיים אצל קרן הפנסיה "מקפת".

2.         רקע עובדתי

א.         הנתבעת (להלן - בזק) הוקמה בשנת 1980 כחברה ממשלתית שעיסוקה בתחום התקשורת והחלה לפעול בשנת 1984, בהתאם לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 והתקנות שהותקנו מכוחו.

            ב.         עם תחילת פעילותה של בזק עברו לשורותיה עובדים ממשרד התקשורת אשר תחום עיסוקם היה רלוונטי לפעילותה, ביניהם התובע, וזאת בהתאם לחוק הבזק (העברת עובדים ל"בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשמ"ב - 1982. בתום תקופת המעבר נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, בתוקף מיום 5.9.85, המסדיר את יחסי העבודה בבזק (נספח ח' לתצהיר בזק).

            ג.          ביום 18.11.03 החלה המדינה בהליך הפרטה של בזק, כך שממועד זה שיעור אחזקותיה בחברה נפל מ-50%. מהלך זה הושלם ביום 9.5.05.

            ד.         התובע, יליד שנת 1955, הועסק במשרד התקשורת מחודש אוגוסט 1972 ועבר לעבוד בבזק ביום 1.2.84.

            ה.         במהלך עבודתו שמש התובע כמנהל עבודה ומנהל מדור בתחום טלויזיה בכבלים.  בתפקידו האחרון התובע שמש כמנהל מחלקת טלויזיה בכבלים (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 1-3).

            ו.          התובע פרש לגמלאות ביום 31.12.06, בגיל 51.5, במסגרת תוכנית פרישה מוקדמת.

ז.          עובר ליציאתו לגמלאות, התובע חתם על הסכם פרישה שכלל תנאי פנסיה מוקדמת, מענק פרישה, שלושה חודשי הסתגלות, פדיון ימי מחלה והעלאה בדרגה (נספח ט' לתצהיר בזק; להלן - הסכם הפרישה).

                        הסכם הפרישה כלל הוראות אלה:

                        "6. מובהר כי העובד אינו זכאי לפיצוי נוסף כלשהו מעבר לאמור בהסכם זה...

11. מוסכם בין הצדדים כי מכלול תנאי הסכם זה מהוים סילוק סופי ומלא של כל דרישות העובד ותביעותיו כנגד החברה ו/או מי מטעמה בקשר להסכם זה ולפרישת העובד על פיו (למעט מחלוקת לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי סעיף 4 לעיל)." [הכוונה לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה - ד.ו.]

ח.         בזק רכשה עבור התובע זכויות פנסיה לשנים 1972-1976 בקרן מקפת (נספח ז' לכתב התביעה), אולם מקפת לא עדכנה נתונים אלו.

3.         ההליך

א.         התובע הגיש תביעתו ביום 25.5.09.

לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, ביום 23.3.10, תוקן כתב ההגנה באופן שהוספה בו טענת קיזוז שעניינה טעות בחישוב פדיון ימי המחלה ששולמו לתובע.  התובע ביקש אף הוא לתקן את תביעתו והוסיף לתביעתו טענות דומות בדבר הכללת רכיבים נוספים לשכר הקובע לצורך תשלום גמול עבודה בשעות נוספות ופדיון חופשה. בהתאם, הוגש כתב הגנה מתוקן.

                        למרות תיקון כתב התביעה, בסיכומי התשובה שהתובע הגיש (סעיף 5), הוא חזר לתביעתו המקורית, היינו לתביעה להכללת "תוספת כוננות" ו"מענק עידוד" בשכר הקובע לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ובפדיון החופשה.

            ב.         לאחר הגשת תצהירי הצדדים התקבלה בקשת הנתבעת לצרף לתיק את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה בס"ק (ים) 1/10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, שעוסקת במעמדה של "תוספת כוננות מינהלית" המשולמת לעובדי בזק, לצורך חישוב דמי חופשה וגמול בגין עבודה בשעות נוספות (החלטה מיום 25.1.11).

ג.          מטעם התובע העידו התובע עצמו וכן ד"ר בלילה, אשר הגיש חוות דעת בנושא שכר עידוד. לגבי עדותו של ד"ר בלילה נציין כי חוות הדעת שנתן היתה כללית ולא התייחסה לנתוניו האישיים של התובע. המומחה אף העיד שאינו מכיר את התשתית ההסכמית הנוהגת בבזק. משכך, עדותו אינה מסייעת במחלוקת בין הצדדים. לכל היותר ניתן להסיק מעדותו כי על פי דעתו המקצועית, שיטת העידוד בבזק אינה יעילה.